זכותו של כל בעל דירה לדרוש תיקון ברכוש המשותף או בדירה אחרת, מעוגנת בסעיף 3 (א) לתקנון המצוי: "בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה". מתוך לשונו של סעיף זה אנו למדים כי את התיקון צריך לבצע ועד הבית ולא בעל הדירה. מה קורה כאשר ועד הבית מסרב לבצע את התיקון הנדרש? האם רשאי בעל הדירה לבצע בעצמו את התיקון ואז לקזז כנגד הוצאות התיקון את דמי הוועד שעליו לשלם? אקדים ואומר, כי אין זכות קיזוז לבעל דירה ובנוסף, חובת תשלום דמי הוועד היא מוחלטת. בעל דירה אשר עושה דין לעצמו ומקזז את "החוב" כלפיו מדמי הוועד צפוי לתביעה נגדו והוא צפוי להפסיד בתביעה זו.
אם הוא יכול לתקן בעצמו את הנדרש תיקון ואז להגיש תביעה נגד ועד הבית להחזר הוצאות התיקון? זהו חריג לכלל לפיו הוועד הוא שנדרש לבצע את התיקון מקופת הבית המשותף. התנאים, שמאפשרים התנהלות חריגה זו נקבעו בפסק דין "ברטה רוס". זהו פסק דין מחוזי בלבד, שאינו מהווה תקדים מחייב, אך הוא מצוטט רבות והוא ההלכה הנוהגת. התובע מהוועד החזר הוצאות התיקון נדרש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים:
1. היה פגם ברכוש המשותף
2. ההוצאות היו סבירות בנסיבות העניין.
3. התיקון היה מחויב המציאות.
4. התיקון בוצע ברמה סבירה. והתנאי המוקדם: הייתה פנייה לוועד הבית והיא סורבה או לא נענתה בפרק זמן סביר.
התנאי המקדמי וההכרחי, וגם המובן מאליו: הייתה פנייה מוקדמת לוועד הבית או לכל בעלי הדירות, והפנייה סורבה או לא נענתה לאחר פרק זמן סביר בנסיבות העניין. כדאי לפנות גם בכתב, בטרם מבצעים את התיקון באופן עצמאי, כדי שלא יהיה לאחר מכן ויכוח האם הייתה פנייה מקדימה אם לאו. רק במקרים בהם התיקון הנדרש הוא דחוף ואינו מאפשר פנייה מוקדמת זמן סביר מראש, ניתן בלית בררה לוותר על תנאי זה.
לא קל לתובע להרים את הנטל ולהוכיח את כל ארבעת התנאים, יחד עם התנאי המקדים כאמור. בעל דירה, שנוקט בדרך זו של תיקון עצמי, לוקח סיכון, שלא יקבל את דמי התיקון, במלואם או אפילו בחלקם. לכן כאשר ועד בית מסרב לפניות מוצדקות של בעל דירה לבצע תיקון ברכוש המשותף, עדיף, כאשר אין דחיפות, להגיש נגד ועד הבית תביעה אצל המפקח על המקרקעין, ובה דרישה לבצע את התיקון, יחד עם החזר הוצאות בגין הטרחה המשפטית, על פני תיקון עצמי ותביעה לאחר מכן.