החוק איננו מתייחס למיזם שיפוץ גדול ואינו מבחין בינו לבין החזקה תקינה ושוטפת של הרכוש המשותף, אבל כדאי מאוד להקפיד על כמה כללים לפני שנכנסים לפרוייקט של שיפוץ מקיף בבית משותף. להלן כמה המלצות מעשיות בעניין:
1. קבלת הצעות אחדות – לפני כל הוצאה כספית או פעולה מחייבת, כדאי לקבל לפחות שלוש הצעות מבעלי מקצוע שונים, שקשורים לנושא השיפוץ. הבחירה בין מציעים איננה בהכרח רק על פי המחיר המוצע, אם כי מטבע הדברים לרוב זה הפרמטר המודגש. גם ניסיון, המלצות וזמינות, חשובים לא פחות. המפתח לבחירה נכונה בין הצעות הוא השוואה, ככל הניתן, בין נתוני המציעים.
2. שקיפות מלאה בכל התהליך – כדאי לעדכן באופן שוטף את הדיירים, בוודאי בשלבים מכריעים של המיזם.
3. הכנת תקציב עם 10–15 אחוזים עבור בלתי צפוי מראש – עדיף להישאר עם עודף ולהחזיר כספים או להעבירם לקופת הבית, מאשר להידרש לכמה סבבים של גבייה.
4. מינוי מפקח – בשיפוצים מורכבים ויקרים מומלץ לשקול מינוי מפקח חיצוני בתשלום, אשר יגן באופן מקצועי על כלל בעלי הדירות מול הקבלן המבצע.
5. ייעוץ משפטי – הוא נושא שלא כדאי לחסוך בו, בוודאי לא בשלב החוזי של ההתקשרות מול קבלן או ספקי שירותים אחרים במסגרת שיפוץ. חוזה טוב ידרוש ביטחונות וערבויות, יקבע לוח זמנים מוגדר, יקבע סנקציות מחמירות למקרה של הפרה והפרה יסודית והדבר עשוי למנוע מצבים שכיחים של אובדן שליטה במהלך הדרך.
6. חשבון בנק נפרד – מומלץ לשקול הפרדה חשבונאית בין כספי השיפוץ לבין הכספים השוטפים, שמופקדים בחשבון הבנק מכספי ועד הבית.
7. רכיבי השיפור – ציינתי, שאין לחייב בעל דירה בשיפורים ותוספות ללא הסכמתו. כמעט בכל שיפוץ מקיף, עולים "על הדרך" רכיבים שהם בגדר שיפור ואשר רק חלק מהדיירים מעוניינים בהם. זה נוח, שאותו קבלן, באותה הזדמנות ובמסגרת אותו מיזם, יבצע כבר את הכול ומן הסתם יתמחר בצורה זולה יותר את כל המרכיבים. אבל שיפוץ אינו "מקשה אחת" מבחינת החיוב הכספי. יכולים להיות בו גם מרכיבים הכרחיים וגם מרכיבים לא הכרחיים. השקיפות וההגינות מחייבים לבדל בין מרכיבים אלו – ניתן לבצע גם את מרכיבי השיפור, אך רק במימון בעלי הדירות שמסכימים להם.