המחוקק כלל לא מחייב למנות לוועד הבית יו"ר, אבל גזבר חייב להיות בכל ועד בית ולא זו בלבד שגזבר חייב להיות הרי שהאסיפה הכללית היא שממנה את הגזבר, ולא הוועד. יש בכך כדי ללמד על החשיבות שהמחוקק מייחס לתפקיד הגזבר ועל אי התלות שלו בוועד הבית. כמו כן רק לגבי הגזבר מצא המחוקק לנכון לפרט ובהרחבה את מטלות התפקיד וזאת נוכח חשיבות התפקיד והרגישות, שנובעת מן העיסוק בכספי בעלי הדירות.
התקנון המצוי מפרט את עיקרי התפקיד: קבלת חשבון לכל הוצאה; מסירת קבלה לכל הכנסה; ניהול פנקס הכנסות והוצאות; הבאת הפנקס לאישור האספה הכללית הרגילה, יחד עם כל החשבונות והקבלות שקיבל, העתקי הקבלות שמסר והמסמכים הנוגעים להם; עריכת דין וחשבון כספי כל שישה חדשים; הפקדת כל ההכנסות בחשבון בנק על שם הבית המשותף; לאפשר לבעל דירה בכל עת סבירה לעיין בפנקס ההכנסות וההוצאות, בחשבונות, בקבלות ובמסמכים הנוגעים להם ובדין וחשבון הכספי.
אין ציפייה מגזבר בבית משותף להציג דוחות מודפסים או ערוכים באופן מקצועי, לא כל שכן מאזנים. העיקרון שצריך להנחות את הגזבר הוא עבודה מסודרת ושקיפות. הקפדה על רישום מסודר, עבודה רק עם קבלות, הפקדת כל תקבול בחשבון הבנק של הבית המשותף, מתן זכות עיון בכל המסמכים – כל אלה מספיקים בהחלט. יחד עם זאת, בבתים גדולים, שמגלגלים מאות אלפי שקלים בשנה, מן הראוי להעסיק רואה חשבון בשכר ולהטיל עליו לערוך מאזן ודוחות כספיים מדי חצי שנה. יש לפרסם על לוח המודעות את הדו"ח הכספי: פעם אחת במחצית השנה ופעם שנייה בסוף השנה, לפני אספת הדיירים השנתית (ניתן לצרף את הדו"ח לזימון לאספה).
מעבר לכך רשאי כל בעל דירה – בתיאום מראש – לעיין בדוחות, בפנקס, בקלסר הבית ובכל מסמך רלוונטי להתנהלות הכספית של נציגות הבית. שימו לב שחובת השקיפות ומתן אפשרות העיון היא רק כלפי בעל דירה, לא שוכר. אם שוכר רוצה לעיין – יתכבד ויביא ייפוי כוח מבעל הדירה. רשאי בעל דירה לעיין בדוחות יחד עם רואה חשבון מטעמו או נציג אחר מטעמו.
ולבסוף למותר להזכיר את דיברי הרמב"ן: "מי שאחראי על קופה של ציבור מן הדין שיהיו בו מידה של קשיחות ומידה של רישעות". זה חלק מהתפקיד הקשה וכפוי הטובה הזה.