ביתו של אדם הוא מבצרו והכניסה אליו היא אך ורק ברשותו והסכמתו. זהו עקרון ברור, פשוט ומובן, שעומד בבסיס זכות הקניין והזכות לפרטיות, שתי זכויות יסוד חשובות. מי שנכנס אל ביתו של אדם ללא רשותו הוא פולש, מסיג גבול. הוא עובר עבירה ולא זו בלבד שהוא עלול למצוא עצמו מואשם בהליך פלילי, אלא הדין בישראל מספק לבעל הקניין, באופן חריג, גם זכות לעשיית דין עצמי, כלומר בעל קניין, כדי להגן על קניינו מפני חדירת פולש, יכול להדוף אותו ולהפעיל נגד הפולש כוח סביר כדי למנוע את כניסתו. אבל מה קורה כאשר חייבים להיכנס לביתו או דירתו של אדם, כדי לתקן משהו, ובעל הדירה מסרב?
זה ארוע שכיח מאוד בכל בית משותף כמעט. יש לא מעט מקרים בהם עוברת צנרת משותפת בתוך שיטחה של דירה פרטית. או מקרה בו בלוני גז נמצאים בתוך גינה פרטית והגישה היחידה אליהם היא דרך הקניין הפרטי. כנ"ל לגבי דו"ש, אנטנות, מזגנים, מוני חשמל או מים. דוגמא נפוצה היא רטיבות ונזילה מדירת השכן מעליך. התיקון חייב להתבצע בתוך דירת השכן למעלה. מה קורה כאשר הוא מסרב לאפשר את הכניסה לדירתו?
התקנון המצוי, שהינו חלק מחוק המקרקעין, קובע שבעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי-ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון. עוד נקבע, כי בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו את כל העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם הפועלים בשמה להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור.
כלומר, החוק העניק כלים גם לבעל דירה וגם לנציגות הבית לבצע תיקונים בדירה פרטית ממנה נובע הליקוי או הנזק. כאשר בעל הדירה לא מאפשר בתוקף למלא את חובתו, יש לפנות למפקח על המקרקעין ולבקש צו עשה, שיכפה את הכניסה לדירה לשם ביצוע הבדיקה או התיקון.