רוב ההחלטות של האספה הכללית של בעלי הדירות בבית משותף מוכרעות במסגרת הצבעה פתוחה ופומבית, כלומר, בהרמת ידיים.
ש לספור כמובן גם את יפויי הכוח שניתנו ע"י בעלי דירות שאינם נוכחים בישיבה ויפויי הכוח חייבים להיות בכתב.
גם כאשר ההצבעה נראית מוכרעת ברוב קולות גדול, מומלץ לספור את הקולות ולציין זאת בפרוטוקול באופן מפורש וברור. לכל דירה יש רק קול אחד, בין אם מדובר בדירה קטנה ובין בדירה גדולה. לבעלים של דירות אחדות, יש קולות כמספר דירותיו.
דירה שפוצלה בפועל אך הפיצול לא נרשם בטאבו, היא דירה אחת לעניין זה. כך גם לגבי דירות שאוחדו בפועל אך נותרו רשומות כיחידות נפרדות. לכל יחידה רשומה יש קול אחד. גם ליחידות, שרשומות בנסח הטאבו כיחידות עצמאיות, שאינן דירות מגורים, כגון חנות, מחסן, אולם וכדומה, יש זכות הצבעה, אלא אם נקבע אחרת בתקנון.
כאשר יש שוויון בהצבעה, ליו"ר האספה יש קול מכריע. יו"ר האספה אינו בהכרח ולא תמיד יו"ר הוועד. בפתח אספת הדיירים ממנים יושב ראש לאספה המסוימת ובדרך כלל תפקידו העיקרי הוא ניהול האספה, אולם יש לו כאמור מעמד נוסף ומאוד מכריע, כאשר הדעות שקולות בהצבעה.
אם לפחות רבע מהנוכחים באספה דורשים הצבעה חשאית, חייבים להיענות לכך, אחרת ההצבעה תהא פסולה. דרישה כזו לא צריכה נימוק והיא יכולה להיות בכל נושא או בכל הנושאים שעולים להצבעה באותה אספה. כדאי להיערך מראש לאפשרות הזו של הצבעה חשאית.
כל ההנחיות הללו תקפות הן על אסיפה שנתית והן על אסיפה שלא מן המניין